top of page
מה בתוכן?
יום אחד תתעוררו, וזה יהיה מאוחר מדי. החיים לא מחכים. הם רצים, נשאבים לשגרה, ורק ברגע אחד, בגיל 40 או 50, אנחנו מסתכלים אחורה: לא עשינו דבר.
החיים לא נמדדים בכמות הנשימות שנשמנו, אלא בכמות הרגעים שלקחו את נשמתנו״ - מאיה אנג׳לו.
איך רגעים לוקחים את נשמתנו ואילו לא? איך אפשר לייצר רגעים כאלו?
מה צריך לעשות בכדי שכשנקום בגיל 40, נסתכל אחורה ונאמר
חייתי.
bottom of page